 |  |  |
|---|---|---|
 |  |  |
 |  |  |
 |  |  |
 |  |  |
 |  |  |
 |  |  |
 |  |  |
 |  |  |
 |  |  |
 |  |  |
 |  |  |
 |
"עזר כנגדו?"
וכך כתב הנשיא לשעבר שמעון פרס ז"ל:
"כל אישה היא ציוויליזציה בפני עצמה.
כל אישה נולדת כאם וכל גבר מת כתינוק.
מי שמזלזל באישה, מזלזל בעתיד עמו."
ועוד:
"אין לגבר כל סמכות וגם לא כל סיבה
להפוך את רעייתו לשפחה."
הפסוקים הללו גרמו לי לחשוב רבות כיצד לתרגם אותם לביטוי פלסטי, וכך "נולדה" סדרת העבודות התלויות כאן. העבודות בוצעו במשך הרבה שנים, תמיד בהקשר למקרה כלשהו שהביא אותי לחשוב על תפקידה של האישה במשפחה ובחברה.
שלד המשפחה מאז האדם הראשון הוא הזוג, זכר ונקבה, איש ואשתו. מעצם העובדה שהאיש נברא ראשון, על פי המקרא כמובן, אשתו היא "עזר כנגדו". כך חלפו אלפי דורות, כאשר האישה עדיין עזר כנגדו ולא בעלת אישיות, רצונות משל עצמה או עמדה בחברה.
האישה כבודה בביתה פנימה, וכך בעולם כולו היא "אשתו של", "אם ילדיו"... כן, ילדיו; היא המגדלת והמחנכת הראשונה, היא זו שנשאה אותם תשעה חודשים תחת לוח ליבה, היא זו שילדה אותם, כפי שהובטח – "בעצב תלדי בנים". אף ביטוי זה אינו מזכיר בנות.
חלפו דורות ובהם הרבה דיכוי, ניצול, השפלה, האשמות שווא, עד הגיענו ליום זה, כאשר האישה היא גם בעלת עמדה, דעה, תפקידי מפתח, השכלה רחבה – אך גם אם ואישה. היא נושאת את כל התפקידים הללו ועדיין הגבר הוא לכאורה ראש המשפחה. היא אשתו, והוא – "בעלה". זה נשמע כאילו הייתה היא רכוש שאפשר למכור ולקנות, כנאמר: "לאישך תשוקתך והוא ימשול בך". זוהי אכן קביעה של הסופר המקראי המקבע את מצבה של האישה.
אולם הדברים משתנים; יכולות האישה רבות והיא מסוגלת למשול בגבר ובכל תפקיד שתועיד עצמה אליו.
על כן, אני מעריצה את דברי נשיאנו ז"ל שמעון פרס.
האישה איננה שפחה, לא בכל מקום על כדור הארץ שלנו. בארצות המתקדמות האישה היא בעלת השכלה רחבה, תופשת מקום בכל שטח, וטוב שכך. אולם עוד הדרך ארוכה להכרה ושוויון מלא.
שרה נכטיילר